הכרעת דין בתיק ת"פ 52699-11-12

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוען של העבירות הבאות: החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(1) וסעיף 25 לחוק העונשין; פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין.

2.         על פי עובדות כתב האישום בין הנאשם לבין שי מימון (להלן: שי) היכרות מוקדמות שעיקרה שוטפות בדירה בעיר טבריה שהופסקה עם עזיבת שי את הדירה בשלהי חודש ספטמבר 2012. בנוסף, במועד הרלוונטי לכתב האישום, נוי כהן (להלן: נוי) היתה בת זוגו לשעבר של שי וכן בקשר עם הנאשם. ביום 24.11.12 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשם ונוי אל פיצרייה בה עבד שי ואשר נקראת "פיצה קיד", אשר במרכז מסחרי מרל"ז בעיר מודיעין (להלן: הפיצרייה). הנאשם ונוי ביקשו לשוחח עם שי והלה סרב שכן היה עסוק בעבודתו. בשעה 00:20 או בסמוך לכך, עת פסע שי בגפו לעבר ביתו, בגינה ציבורית בתחומי העיר מודיעין (להלן: הגינה), התקרב הנאשם בריצה אל עבר שי כאשר בידו כלי בעל להב ואשר טיבו אינו ידוע במדויק למאשימה (להלן: הסכין) ודרש ממנו להתלוות אליו. בהמשך, הנאשם ניסה לתקוף את שי באמצעות הסכין אך שי אחז בידיו של הנאשם כדי למנוע את התקיפה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמה למתלונן שריטה באורך של כ-3 ס"מ ביד שמאל. הנאשם הוביל את המתלונן לעבר מדרגות הגינה, תוך שהוא דורש ממנו לשמור על השקט, הניף את הסכין ביד ימין וניסה לדקור באמצעותו את המתלונן ברגל שמאל אך המתלונן מנע זאת באמצעות ידיו.

3.         מיד ובסמוך הניף הנאשם את הסכין באמצעות יד ימינו ודקר את המתלונן באזור ירך עליון שמאל. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלונן חתך באורך של 1.5 ס"מ אשר הצריך טיפול רפואי, הכולל, בין היתר, תפירה וחבישה של החתך. בהמשך, הנאשם נמלט מהגינה בריצה.

גרסת שי למול גרסת הנאשם

4.         שי העיד בבית המשפט ומסר את הדברים הבאים שנוגעים לליבת הפרק העובדתי בכתב האישום:

א.      ב-24.10.12 עבד כשליח בפיצרייה. בין השעות 8 ל-9 בערב הגיעו הנאשם ונוי לפיצרייה וביקשו לשוחח איתו אך מאחר והיה עסוק בעבודתו, הבהיר שאינו יכול לשוחח איתם ולאחר מכן עזבו את המקום (פרוטוקול עמ' 4 ש' 14 - 20);

ב.       בשעה 00:15 לאחר חצות לערך, משסיים את עבודתו, וסגר את הפיצרייה, פסע לכיוון ביתו ושמע מישהו רץ מאחוריו. שי הסתובב וראה את הנאשם שביקש ממנו שיגש עימו לגינה ואף ראה שיש לו אולר בידו. לטענת שי, הנאשם אמר לשי שהאחרון עזב את הדירה בטבריה ובנוסף שהוא "מלשין" (פרוטוקול עמ' 4 ש' 20 - 29);

ג.        שי טען שלפי מיטב הבנתו, הכוונה בביטוי "מלשין" היא בכך שמספר ימים לפני כן, הגיעה נוי לפיצרייה והפריעה למהלך עבודתו, והמעסיק שלו, דניאל חזות (להלן: דניאל), הזמין משטרה שלאחר שהגיעה למקום, פינתה את נוי מהפיצרייה (פרוטוקול עמ' 5 ש' 20 - 28);

ד.       לטענת שי, הנאשם ניסה לדקור אותו כשלוש פעמים והצליח בפעם השלישית, כאשר בפעמיים הראשונות הצליח לאחוז בידו ולמנוע את הדקירה. בסופו של דבר, שי נדקר בחלק העליון של העכוז מצד שמאל (פרוטוקול עמ' 5 ש' 30 עד עמ' 6 שורה 2);

ה.      שי שוחח עם דניאל וכן עם אחיו, דור מימון (להלן: דור), והודיע להם על כך שנדקר (פרוטוקול עמ' 16 ש' 14 - 32);

ו.        ביום שלמחרת, 25.10.12, בשעה 12:00, שי מסר תלונה במשטרה ( נ/1) ובה מסר תיאור לאופן קרות האירוע שבו נדקר, אך תוך השמטת זהותו של הדוקר. שי מסר בהודעתו כי איננו מכיר את האדם שדקר אותו ובכל מקרה מדובר באותו אדם שהיה עם נוי בעת שהגיעה לפיצרייה בשעה 21:00 לערך. בנוסף, בהודעתו גם מסר את השעה שבה ארעה הדקירה שהיא 00:20 לערך (נ/1, שורה 8). יצוין כי בסוף ההודעה נאמר כדלקמן: "הערת חוקר - המתלונן מפרט בפני את החשש שלו מהגשת התלונה וטוען שמפחד שהחשודים או מי מטעמם יפגעו, לאחר הגשת התלונה" (נ/1, ש' 41 - 43). בעדותו בבית המשפט, שי הבהיר כי נמנע מלמסור את זהותו של האדם שדקר אותו מאחר וחשש שמא יפגע בו בשנית (פרוטוקול עמ' 17 ש' 26 עד עמ' 18 ש' 9). מן הראוי לציין שבהמשך מסר שמי שדקר אותו היה הנאשם ואף נערך עימות בינו לבין הנאשם ביום 25.11.12 ובו חזר על עיקרי הדברים תוך ציון שמו של הנאשם כמי שדקר אותו (ת/4, ש' 8 - 16).

5.         גרסת הנאשם לליבת האירוע נשוא כתב האישום היא כדלקמן:

א.      הנאשם מאשר שהוא ושי היו ביחסים חבריים ואף שכרו דירה יחדיו בעיר טבריה ובשלב מסוים שי עזב את הדירה בטבריה (הודעת נאשם מיום 23.11.12, ת/2, ש' 21 - 44);

ב.       ביום 24.10.12 הנאשם הגיע מטבריה למודיעין במטרה להיפגש עם נוי. באותו היום, ניגשו יחדיו לפיצרייה שבה עבד שי, על מנת לשוחח עימו ושי סרב לדבר איתם ולכן עזבו את המקום (ת/2, ש' 49 - 75). בהמשך, הנאשם נשאר בתחומי העיר מודיעין יחד עם נוי למשך מספר שעות ולאחר מכן הלכו יחדיו לצימר באזור מושב מצליח (פרוטוקול עמ' 92 ש' 25 - 32);

ג.        בכל מקרה, הנאשם שלל שנפגש עם שי בגינה לבדו, או שנתקל בו בדרך כלשהי לאחר שעזב עם נוי את הפיצרייה. כמו כן, שלל מכל וכל כי דקר את שי. לטענתו, במהלך כל פרק הזמן שבין עזיבת הפיצרייה ועד שנסע עם נוי לצימר, היה צמוד איתה למעט לפרק זמן של חמש דקות שבמהלכן התרחק ממנה בין 100 ל-200 מטר לצורך רכישת סיגריות וממתקים, אך בכל מקרה שמרו על קשר עין ביניהם ( ת/2, ש' 87 - 102; פרוטוקול עמ' 96 ש' 12 - 16).

6.         מובהר בזאת כי מחומר הראיות שהוצג בפני, אין עדי ראיה כלשהם לאירוע הדקירה שתואר ע"י שי, ולמעשה מדובר בגרסתו של שי למול גרסתו של הנאשם לגבי עצם קרות האירוע ובנוסף וביתר שאת לגבי זהות התוקף. על מנת לבחון איזו מהגרסאות היא עדיפה יותר, יש להסתכל על מכלול הראיות בתיק.

שאלת מהימנות עדותו של שי